מה זה חרדה והתקף חרדה ומדוע אנשים חווים אותו? מה הקשר בין התקף חרדה למנגנון ההגנה ברח או הילחם?

האם קורה לך שאת:

• מרגישה לחוצה  ואת לא מבינה למה הצוואר והכתפיים שלך מכווצים וכואבים?
• מרגישה את הלב שלך פועם בחוזקה ובמהירות והמחשבות מתחילות לרוץ בראש בלי הפסקה?
• חושבת שאת עומדת לאבד את זה ומפחדת שאת עומדת למות או להשתגע?
• מרגישה זעם ואת לא מצליחה לשלוט בכעס שיוצא ממך?
• חושבת מחשבות מדאיגות ומפחידות ולא מצליחה להבין מה קורה לך?

אם ענית כן, על חלק מהתשובות, אני רוצה שתדעי, שאת לגמרי נורמלית ואנושית. והמאמר הזה מיועד במיוחד בשבילך.

תגובת ברח או הילחם

בזמן התקף חרדה מופעל בגוף שלך מנגנון הגנה אוטומטי שנקרא ‘ברח או הילחם’ 

(Fight or flight). יכול להיות ששמעת על מנגנון ההגנה הזה בעבר ואולי יפתיע אותך לדעת שמנגנון ההגנה הזה הוא הסיבה להתקפי החרדה שלך.

תגובת ‘ברח או הילחם’ היא תגובה אוטומטית של מנגנון ההישרדות של הגוף שלנו, והמנגנון הזה מאפשר לנו להגיב באופן יעיל במצבים של סכנת חיים או התמודדות עם אתגר. 

תארי לעצמך שלפני 8,000 שנה בני המין האנושי היו נתונים יומיום בסכנת חיים, בכל רגע נתון חיה טורפת הייתה עלולה לטרוף אותם. לכן הגוף שלנו, שהוא מכונת הישרדות מופלאה, פיתח את מנגנון התגובה האוטומטית הזאת- ‘ברח או הילחם’.

אם היית נתקלת  לדוגמא בנמר טורף, מנגנון ההגנה האוטומטי של הגוף שלך היה מיד נכנס לפעולה. הוא היה מזרים מיד ובמהירות הורמוני סטרס, אדרנלין וקורטיזול, לתוך הגוף שלך. הורמוני הסטרס היו גורמים לדופק שלך לעלות בכדי לאפשר זרימת דם מהירה יותר, כדי שיותר חמצן יגיע למח ולשרירים. בעת סכנה השרירים זקוקים ליותר חמצן כדי שתהיה אנרגיה לברוח או להילחם. ובמקרה הטוב לצאת מזה בחיים. תפקידו של מנגנון ההגנה הוא בעצם להכין את הגוף במצבים של סכנה, כדי שנוכל להתמודד עם האיום באופן היעיל ביותר.

לצערי הרב, המח שלך ושל כל בני המין האנושי לא יודע להבדיל בין מצב של איום ממשי לבין מצב שהוא לא נעים לנו מבחינה רגשית.  וזאת הסיבה שבגללה מנגנון ההגנה ‘ברח או הילחם’ נכנס לפעולה גם כשלא באמת צריך. כלומר,מנגנון ההגנה יכול להיכנס לפעולה גם כשאני לא נמצאת בסכנת חיים.

למה מנגנון ההגנה שלי פועל למרות שאני לא נמצאת בסכנת חיים?

אצל אנשים שמתמודדים עם סטרס ממושך. מנגנון ההגנה איבד את האיזון הטבעי שלו ( הגורמים לאיבוד האזון הטבעי). בדרך כלל מאז התקף החרדה הראשון אנשים יותר ויותר רגישים לתחושות שמתעוררות בגוף שלהם ויש פחד מאוד גדול שזה יקרה שוב. אני יודעת שהתחושות נורא מבהילות וגורמות לאנשים לחשוב שמשהו לא בסדר איתם ושאולי הם עומדים לחטוף התקף לב או להשתגע. וגם כשהם יודעים שמדובר בהתקף חרדה עדיין קיים ספק שמא הפעם באמת משהו לא בסדר איתם.

אנשים חווים התקף חרדה רק בגלל שמנגנון ההגנה האוטומטי- ‘ברח או הילחם’ איבד את האיזון והוא נכנס לפעולה גם כשהכל בסדר. ממש כמו אזעקה של בית שפועלת גם כשרק חתול קטן עובר בסביבת הבית. החתול לא מהווה סכנה לדיירי הבית. ולמרות זאת האזעקה פועלת. ככה מתנהג מנגנון הגנה שאיבד את האיזון. הוא “נדלק” גם כשאין סכנה אמיתית וזה קורה בגלל שסף הרגישות שלו מאוד מאוד נמוך.

בגלל שסף הרגישות מאוד נמוך, מנגנון ההגנה ‘ברח או הילחם’ עלול להיכנס לפעולה בעקבות סיטואציות שונות : מפגשים חברתיים, חיי עבודה מלחיצים, מחשבות מדאיגות שמבזיקות לעיתים תכופות וכו’.

המח שלנו לא תמיד יכול להבחין בין איום ממשי על חיינו לבין סיטואציה לא נוחה. לכן בוס קולני ועצבני, דד ליין בעבודה, מקום שאנחנו לא מרגישים בו נח, יציאה מהבית, תגובה לא נעימה ממישהו וכו’ גורמת למנגנון להיכנס לפעולה.

בגלל שבמצבים כאלו אנחנו לא נלחמים או בורחים ולא “פורקים” את אנרגיית הדריכות שהצטברה בגוף. הגוף נשאר במצב של דריכות הולכת וגוברת. זה משפיע על השינה, יש יותר תחושות של אי שקט ומתח, המון מחשבות מדאיגות לגבי המצב צצות יותר ויותר “מה לא בסדר איתי?”, “אני עומדת למות?”,

“אני עומדת להשתגע?”, תחושת הבטחון מתערערת, קיים קושי בקבלת החלטות, יכולת הריכוז יורדת וככל שזה קורה יותר ויותר. האמונה שלכם שאתם בסכנה- הולכת ומתחזקת וככה מנגנון ההגנה נשאר בסף רגישות מאוד נמוך ותגובת ‘הילחם או ברח’  קורת שוב ושוב למרות שאת לא בסכנה.

בואו נדבר רגע על הסימפטומים שאת חווה כשאת לחוצה, חוששת, דואגת, נעלבת או מקנא. אנשים בדרך כלל מרגישים את פעימות הלב שלהם מתחזקות,  קיים קושי בנשימה, רעד בגוף, מתח בשרירים, הזעה, בטן מתהפכת, חוסר שינה ותחושה של משהו נורא עומד לקרות לי.

את מסכימה איתי, שאם נמר היה רודף אחריך, והיית מרגישה את התחושות האלו- פעימות לב מהירות, וקושי בנשימה וכו’ לא היית נבהלת מהאופן שבו הגוף שלך מגיב. אבל ברגעים שהתחושות האלו מופיעות ללא סיבה נראית על פני השטח. התחושות האלו נורא מבהילות אותך.

אם נחשוב רגע למה הגוף זקוק בזמן שהוא מתכונן ללחימה, נגלה שהתחושות שאת חווה בזמן התקף חרדה. הן לגמרי מובנות. (את מוזמנת לקרוא ולהבין את הסימפטומים של חרדה בקישורים הבאים- דפיקות לב מהירות, רעד בגוף, קשיים בנשימה, חנק בגרון, מחשבות מדאיגות, תחושת ניתוק מהמציאות, החסרת פעימה)

התחושות האלו הן הדרך של הגוף להכין את עצמו לקראת מצב של לחימה. במיוחד דפיקות הלב המואצות הרעד בגוף ותחושת המתח בשרירים.  גם הנשימה המהירה היא חלק מתגובת ‘ברח או הילחם’, ההרגשה שישי קושי בנשימה נובעת מכך שהמח מכריח אותך להכניס כמה שיותר חמצן לגוף בכדי שלגוף תהיה מספיק אנרגיה להתמודד עם האיום. כמו כן המח באופן אוטומטי מייצר מחשבות לגבי כל התוצאות העתידיות הנוראיות שעלולות לקרות והוא גם מעלה זכרונות לא נעימים מרגעים דומים בעבר (זה קורה מכיוון שהמח מחפש פתרונות ממצבים דומים בעבר בכדי שתוכלי למצוא פתרון למצוקה הנוכחית שלך).

הבטן שלך אולי מרגישה מוזר ‘פרפרים בבטן, מכיוון שפעילות מערכת העיכול אינה נחוצה כשאת נלחמת או בורחת ולכן פחות דם מגיע לאזור מערכת העיכול וזה גורם לתחושה המוזרה והלא נעימה בבטן. את אולי זקוקה לשירותים לעיתים קרובות (עובדה משעשעת: כשאת נלחמת או בורחת אין צורך בפעילות של הסוגר האנאלי החיצוני שלך. פעילות שלו ברגע כזה לא תורמת לשיפור סיכויי ההישרדות שלך ולכן הוא נמצא במצב של הרפייה)

בנוסף לכל את מרגישה שקשה לך לשלוט בכל מה שקורה לך מכיוון שהאונות הקדמיות במח שאחראיות על תהליכי חשיבה רציונלים לא פעילות ב- 100% במצב של ‘ברח או הילחם’. הגוף פועל באופן אוטומטי. לכן העצות שלפעמים אנשים מסביב מציעים ” תרגעי, הכל בסדר” או “תחשבי מחשבות טובות” לא באמת יעילות.

את אומנם נבהלת מהתחושות שתגובת ‘ברח או הילחם’ מייצרת בגוף שלך, אבל אני רוצה שתדעי, ששום נזק לא יגרם לך.

במקרה שלך הגוף מוצף בהורמוני סטרס למרות שאת לא נמצאת בסכנת חיים, כל אותן הדאגות שאת “מריצה” בראש שלך שוב שוב וכל אותן המחשבות שאת חושבת כשאת מתמקדת בכל אותם הדברים שעלולים להשתבש, הכעס שאת מרגישה כלפי עצמך והפחד שלך מפני התקף החרדה הבא מגבירים את הסטרס בגוף שלך וגורמים למח שלך להאמין שאת באמת נמצאת במצב של סכנה. 

ד”ר הארי בארי, מומחה לבריאות הנפש, התייחס להתקפי חרדה ואמר: “מערכת העצבים והסטרס בגוף שלך נועדה לשמור עליך בחיים ולהגן עליך, מערכת העצבים שלך לא תהרוג אותך. התחושות שאת חשה בזמן התקף חרדה הן לא נעימות בכלל, אבל הן לא מסוכנות והן בוודאי שלא יזיקו לך. את יכולה לסמוך עליי בעניין זה, כרופא אני אומר לך – האדרנלין שזורם בגוף שלך לא יהרוג אותך”.

 בשביל שתדעי להתמודד נכון עם מצב של ‘ברח או הילחם’, או כמו שאת בטח קוראת לזה- ‘התקף חרדה’. את צריכה בשלב הראשון להבין איך ולמה מצב של ‘ברח או הילחם’ גורם לך להרגיש את התחושות הלא נעימות בגוף שלך.

לכן אני ממליצה לך להמשיך ולקרוא על הסימפטומים השונים (דפיקות לב מהירות וחזקות, רעד בגוף, קשיים בנשימה, החסרת פעימה, חנק בגרון, פחד להתעלף ומחשבות מדאיגות).